מכתב מעומר

היי שרוני,

אני שונא לכתוב מכתבים, לא טוב בזה. לא טוב בלכתוב בכלל. אבל כנראה שאני לא היחיד.

זאת כנראה לא המתנה של הגברים… אבל את לימדת אותי. וזה הרגיש מוזר, בהתחלה

הרגשתי ששירה מתחילה להגיב כי את גורמת לה להגיב וזה לא אני, אבל אז כשבאתי

לקורס אתרים ופייסבוק ולימדת אותנו איך לכתוב סטאטוסים, איך להביע את עצמנו

במילים שגורמות לנשים להקשיב, להתייחס, להבין אותנו, אז פתאום זה כן הרגיש אני.

היום, כשאני כותב לשירה SMS או הודעה בפייס באמצע היום, אני לא מרגיש שזאת

את. אני מרגיש שזה לגמרי אני. אני זה שיודע עכשיו איך לתקשר איתה.

היחסים בינינו הולכים ומשתפרים. אני עוד מרגיש את החשדנות שלה כלפיי. אבל מצד שני

היא גם לאט לאט נפתחת. היא מפחדת להיפגע ממני שוב. אני מבין את זה

וכמו שאמרת "מנסה לבנות לה את הביטחון בחזרה". הדברים לא פשוטים, אבל

תכל'ס – למצוא אהבה זה קשה יותר. ואם מצאת אחת, תחזיק אותה, זה לא בא בקלות.

היום, חודשיים וחצי אחרי שחזרנו להיות יחד, אני יכול להגיד שמצאת את האהבה,

שלי, וזה לא נתפס בכלל להבין שלא קלטתי את זה לפני הפרידה למרות שהיינו כבר

יחד שנה.

תודה על כל העבודה והאיכפתיות שלך.

עומר

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five × 3 =